תמימה

עיניים גדולות, ריסים ארוכים
כך הייתה הבובה תמימה
שפתיים אדומות, מעט נמשים
ומבט מעפעף קדימה
שאלתי אותה מי את תמימה
ילדה או אישה?
שתקה תמימה כבובה שהחכימה
והרכינה את ראשה

תלתלים זהובים, כתפיים חשופות
כך ישבה הבובה תמימה
על כיסא גבוה, אחרי כמה כוסות
את שמלתה הקצרה הרימה
שאלתי אותה למה תמימה
למה הכל כך?
ענתה תמימה כבובה שהחכימה
אם לא כך ישר לפח

הבטתי אל תוך עיני תמימה
פיתוי ואימה, כל כך אבודה
תהיתי האם באמת האמינה
שזו היא הדרך היחידה
שאלתי אותה מי את תמימה
מי את באמת?
ענתה תמימה כבובה שהחכימה
הלב שלי כבר מת

דמעות זלגו על לחיי תמימה
ואיתן נזל האיפור
פני זקנה שלא החכימה
עכשיו המבט מנותק וסגור
שאלתי אותה היכן את תמימה?
את נעלמת לי
אל תפחדי, לחשה תמימה
אני את ואת אני

מילים ולחן: טינקה
הפקה: יוסי פרץ – אולפני ביאליק מיוזיק